דבר ראש הישיבה - הרב יורם שמיר

אך מדוע קושי זה דווקא ב"בארץ ישראל" ומדוע "תינוק אחד"? נראה שבחו"ל ניתן להסתפק בחינוך לשמירת זהות יהודית נבדלת. די להסביר את נחיצות הדת למניעת התבוללות, אין הדבר כן הארץ היהודים. דווקא כאן אנו נדרשים למאמץ והבנה עמוקים יותר מדוע עלי להיות דתי? למה ללמוד תורה? למה להתפלל? בחו"ל היה די לנו בד' אמות של הלכה ואילו בארץ ישראל חפצים אנו לחבר את כל העולמות, ואין מלאכה זו פשוטה כלל ועיקר. 

כמה קשה לגדל נער לתפיסה מורכבת שיחד עם זאת יישאר "אחד", אחד באישיותו, אחד באמונתו. אנו תודה לאל , זוכים לעסוק במלאכת החינוך ומלאכה זו אכן קשה , מלאכה של עמל יום יומי מפרך, מלאכה שדורשת בדיקה עצמית תדירה אם זו הדרך הנכונה, אם איננו מזייפים במלאכה. לעולם אין לנוח על זרי הדפנה, תמיד נמשיך לצעוד תמיד לשאוף למעלה. ובכל זאת לאחר כברת דרך של עשר שנים בראשות הישיבה ניתן להפנות מבט אחורה אל כברת הדרך שעברנו, ואכן ב"ה הנוף נפלא. 

בהזדמנות זאת נודה לכל הצוות החינוכי, שמי כמוהו יודע כמה עמל  וכמה יגיעה  נדרשת למלאכה קדושה זו . אם זכינו , ונוף כה מרהיב נשקף מכברת הדרך בה פסענו  הרי כולנו מלאי הערכה כולנו אסירי תודה.

עיקר החינוך בא לידי ביטוי ביציאה מן הישיבה ללא המסגרת המחייבת והתומכת  ואחת השאלות הקריטיות ביותר היא היכן החופש נמצא?

צריך להגדיר מהו חופש על מנת לפגוש אותו. הדעה הנפוצה ביותר היא שחופש הוא חוסר מחויבות, שחופש הוא כאשר אדם מסוגל לחשוב ולעשות מה שמתחשק לו. ללא גבולות. כמובן שכל אחד מבין שיש גבולות , כמה ניתן להשתולל. אם אדם יקפוץ מהגג וירצה להרגיש חופשי כציפור – הוא יאבד את החופש מהר מאוד אם ייסע במהירות גבוהה ולא יעצור באדום , מפני שהוא רוצה להיות בלתי מוגבל – הוא ימצא את עצמו במקרה הטוב, במנוחה ארוכה בבית חולים. וכן אם אדם ישתכר או יעשן על מנת להשתחרר- הוא נהיה תלוי בהם, וכתוצאה מכך הוא מתרחק מהר מהחופש. אדם התלוי בדבר הבא מבחוץ, על מנת להרגיש חופשי, נהיה מאוד משועבד מפני שאינו פוגש את החופש בחיים שלו.

האם נוותר על החופש , הרי הרצון לחופש גורם להרבה אכזבות ובעיות חברתיות .

אך ניתן לראות את הדברים בצורה שונה הרצון לחופש הוא דבר חשוב ומהותי בחיים. הוא נובע מכך שגנוזה בעולם, ובמרכזה באומה הישראלית, נקודת חיים אין סופית חופשית. בתוך האדם גנוזה נשמה שהיא חלק אלוקי ממעל. ה' מקור החופש והשלמות האין סופית. האדם מטבעו רוצה להיות קרוב לנטייה העמוקה ביותר, לכן האנושות מחפשת את הקרבה אל ה', את הקרבה אל החופש.

אל נקודה אין סופית – טהורה, ישרה, וחופשית- וכאשר מצליחים לבטא אותה בחיים, האדם פוגש את חופש. כדי לפגוש את החופש צריך מעשים ודרכי התנהגות אשר נותנים לו להיות חלק מהחיים עצמם. כל המעשים והדעות יכולים להיות כלים שדרכם החופש מתגלה.

דווקא על ידי גבולות ניתן לפגוש את החופש. החופש הוא דבר מופשט, שניתן לפגוש אותו רק על ידי מעשים המבטאים אותו . הקרבה אל ה' – שהיא החופש המוחלט – נובעת דרך התורה והמצוות, לכן אדם המאמין הוא חופשי. הוא מאמין  בבורא עולם, שהבורא הוא הטוב העליון, ועל ידי למידת התורה הקדושה, מצליחים לבטא את הטוב העליון בתוך החיים. לכן מאוד מובן מדוע דרך ארץ קדמה לתורה, מפני שעל ידי דרך ארץ התורה, נהפכת לסם חיים.

היהדות אינה דת של חוקים וכללים שצריך להשתעבד אליהם ולוותר על החיים, אלא היהדות היא דרך חיים, שמגלים את החיים על ידי תורה, מצוות ומעשים טובים.

בתקופה המיוחדת והמורכבת שאנו נמצאים בה היום, חשוב להדגיש שה' מתגלה דרך עם ישראל, לעולם כולו. בנשמת האומה ובכל אחד ואחד מכם גנוז רצון ה' השוכן בתוך עם ישראל. ככל שהאדם מפתח את האישיות שלו, ומרבה אהבה בעם ישראל, דרכו יתגלו החיים של עם ישראל, שזהו גילוי שם ה' השוכן בתוכנו. וזה האתגר הגדול והמיוחד שלנו...

ומתוך אהבת חינם נזכה לבניין בית המקדש במהרה בימינו, אמן.

שלכם,

הרב יום שמיר